Bava Kamma 27

Kapitel 27

א ולא קבל עליו שמירת נזקיו
1 nicht aber die Verantwortung für seine Schädigungen übernommen hat. —
ב אי הכי אימא סיפא נפרצה בלילה או שפרצוה לסטים ויצתה והזיקה פטור הא ביום חייב הא לא קבל עליו שמירת נזקיו
2 Wie ist demnach der Schlußsatz zu erklären: wenn es nachts ausgebrochen ist, oder Räuber es durch Einbruch [befreit] haben und es Schaden angerichtet hat, so ist er frei. Demnach ist er ersatzpflichtig, wenn dies am Tage erfolgt; er hat ja keine Verantwortung für seine Schädigungen übernommen!? —
ג הכי קאמר אם קבל עליו שמירת נזקיו חייב נפרצה בלילה או שפרצוה לסטים ויצתה והזיקה פטור
3 Er meint es wie folgt: hat er aber die Verantwortung für seine Schädigungen übernommen, so ist er ersatzpflichtig; wenn es nachts ausgebrochen ist, oder Räuber es durch Einbruch [befreit] haben und es Schaden angerichtet hat. so ist er ersatzfrei. —
ד איני והא תני רב יוסף חצר השותפים והפונדק חייב בהן על השן ועל הרגל תיובתא דרבי אלעזר
4 Dem ist ja aber nicht so, R. Joseph lehrte ja, daß man in einem gemeinsamen Hofe und einem Wirtshause für Zahnschädigung und Fußschädigung ersatzpflichtig sei; dies ist ja eine Widerlegung R. Elea͑zars!? —
ה אמר לך רבי אלעזר ותסברא מתניתא מי לא פליגי והתניא ארבעה כללות היה ר' שמעון בן אלעזר אומר בנזקין כל שהוא רשות לניזק ולא למזיק חייב בכל דמזיק ולא לניזק פטור מכל
5 R. Elea͑zar kann dir erwidern: Du glaubst wohl, daß hierüber nicht ein Streit in der Barajtha besteht!? Es wird ja gelehrt: Vier Regeln normierte R. Šimo͑n b. Elea͑zar hinsichtlich der Schädigung: wenn das Gebiet nur dem Geschädigten und nicht dem Schädiger gehört, so ist er vollständig ersatzpflichtig; wenn nur dem Schädiger und nicht dem Geschädigten, so ist er für alles ersatzfrei;
ו לזה ולזה כגון חצר השותפים והבקעה פטור בה על השן ועל הרגל על הנגיחה ועל הנגיפה ועל הנשיכה ועל הרביצה ועל הבעיטה תם משלם חצי נזק מועד משלם נזק שלם
6 wenn beiden, zum Beispiel ein gemeinsamer Hof oder eine Ebene, so ist er für Zahnschädigung und Fußschädigung ersatzfrei, und hat für das Stoßen, Anrennen, Beißen, Sichniederlegen und Ausschlagen nicht verwarnt die Hälfte des Schadens und verwarnt den ganzen Schaden zu bezahlen;
ז לא לזה ולא לזה כגון חצר שאינו של שניהם חייב בו על השן ועל הרגל על הנגיחה ועל הנשיכה ועל הנגיפה ועל הרביצה ועל הבעיטה תם משלם חצי נזק מועד משלם נזק שלם
7 wenn beiden nicht, zum Beispiel ein Hof, der beiden nicht gehört, so ist er für Zahnschädigung und Fußschädigung ersatzpflichtig, und hat für das Stoßen, Beißen, Anrennen, Sichniederlegen und Ausschlagen nicht verwarnt die Hälfte des Schadens und verwarnt den ganzen Schaden zu bezahlen.
ח קתני מיהת חצר השותפין והבקעה פטור בה על השן ועל הרגל
8 Hier lehrt er also, daß er auf einem gemeinsamen Hofe und einer Ebene für Zahnschädigung und Fußschädigung frei sei. —
ט קשיא אהדדי
9 Die Lehren widersprachen ja einander!? —
י כי תניא ההיא בחצר מיוחדת לזה ולזה בין לפירות בין לשוורים ההיא דרב יוסף בחצר מיוחדת לפירות ואינה מיוחדת לשוורים דלגבי שן הויא לה חצר הניזק
10 Diese Lehre spricht von dem Falle, wenn der Hof beiden zur Verfügung steht, sowohl für Früchte als auch für Ochsen, und die des R. Joseph spricht von dem Falle, wenn der Hof ihnen nur für Früchte zur Verfügung steht, nicht aber für Ochsen, in welchem Falle er hinsichtlich der Zahnschädigung als Gebiet des Geschädigten gilt.
יא דיקא נמי דקתני הכא דומיא דפונדק וקתני התם דומיא דבקעה שמע מינה
11 Dies ist auch zu beweisen: in der einen [Lehre] vergleicht er ihn mit einem Wirtshause und in der anderen vergleicht er ihn mit einer Ebene. Schließe hieraus.
יב מתקיף לה רבי זירא כיון דמיוחדת לפירות הא בעינן (שמות כב, ד) ובער בשדה אחר וליכא
12 R. Zera wandte ein: Es heißt ja:<i>und auf einem fremden Felde abweiden läßt</i>, und wenn [der Hof] ihm für Früchte zur Verfügung steht, ist dies ja nicht der Fall!?
יג א"ל אביי כיון דאינה מיוחדת לשוורים שדה אחר קרינא ביה
13 Abajje erwiderte ihm: Da er für Ochsen nicht zur Verfügung steht, so gleicht er einem fremden Felde.
יד א"ל רב אחא מדיפתי לרבינא לימא מדמתניתא לא פליגי אמוראי נמי לא פליגי
14 R. Aḥa aus Diphte sprach zu Rabina: Wenn nun diese Lehren nicht streiten, wäre anzunehmen, daß auch die Amoraím nicht streiten?
טו אמר ליה אין ואם תמצא לומר פליגי בקושיא דרבי זירא ובפירוקא דאביי פליגי
15 Dieser erwiderte: Allerdings; wenn man aber sagen will, daß sie wohl streiten, so besteht ihr Streit in der Frage R. Zeras und der Antwort Abajjes.
טז גופא ארבעה כללות היה רבי שמעון בן אלעזר אומר בנזקין כל שהוא רשות לניזק ולא למזיק חייב בכל
16 Der Text. Vier Regeln normierte R. Šimo͑n b. Elea͑zar hinsichtlich der Schädigung: wenn das Gebiet nur dem Geschädigten und nicht dem Schädiger gehört, so ist er vollständig ersatzpflichtig.
יז על הכל לא קתני אלא חייב בכל בכולי נזק
17 Es heißt nicht: für alles ersatzpflichtig, sondern: vollständig ersatzpflichtig, nämlich für den ganzen Schaden,
יח מני רבי טרפון היא דאמר משונה קרן בחצר הניזק נזק שלם משלם
18 also nach R. Tryphon, welcher sagt, für die Hornschädigung im Gebiete des Geschädigten sei der ganze Ersatz zu leisten.
יט אימא סיפא לא לזה ולא לזה כגון חצר שאינו של שניהם חייב בה על השן ועל הרגל
19 Wie ist demnach der Schlußsatz zu erklären: wenn beiden nicht, zum Beispiel ein Hof, der beiden nicht gehört, so ist er für Zahnschädigung und Fußschädigung ersatzpflichtig.
כ מאי לא לזה ולא לזה אילימא לא לזה ולא לזה כלל אלא דאחר והא בעינא ובער בשדה אחר וליכא
20 Was heißt ‘beiden nicht’: wollte man sagen, weder dem einen noch dem anderen, sondern einem fremden, so heißt es ja: <i>und auf einem fremden Felde abweiden läßt</i>, was hierbei nicht der Fall ist;
כא אלא פשיטא לא לזה ולא לזה אלא דחד וקתני סיפא תם משלם חצי נזק ומועד משלם נזק שלם
21 doch wohl: beiden nicht, sondern einem von ihnen, und es heißt weiter, er habe nicht verwarnt die Hälfte des Schadens und verwarnt den ganzen Schaden zu bezahlen,
כב אתאן לרבנן דאמרי משונה קרן בחצר הניזק חצי נזק הוא דמשלם
22 also nach den Rabbanan, welche sagen, für die Hornschädigung auch im Gebiete des Geschädigten sei nur die Hälfte des Schadens zu bezahlen.
כג רישא רבי טרפון וסיפא רבנן
23 Der Anfangsatz nach R. Tryphon und der Schlußsalz nach den Rabbanan!? —
כד אין דהא אמר ליה שמואל לרב יהודה שיננא שבוק מתניתין ותא אבתראי רישא רבי טרפון וסיפא רבנן
24 Allerdings, so sagte auch Šemuél zu R. Jehuda: Scharfsinniger, laß die Mišna und folge mir: der Anfangsatz nach R. Tryphon und der Schlußsatz nach den Rabbanan.
כה רבינא משמיה דרבא אמר כולה רבי טרפון היא ומאי לא לזה ולא לזה לא לזה ולא לזה לפירות אלא דחד לזה ולזה לשוורים
25 Rabina erklärte im Namen Rabas: Alles nach R. Tryphon, denn [die Worte] ‘beiden nicht’ sind wie folgt zu verstehen: beiden nicht für Früchte, sondern nur einem, beiden aber für Ochsen.
כו דלגבי שן הויא לה חצר הניזק לגבי קרן הויא לה רשות הרבים
26 Hinsichtlich der Zahnschädigung gilt er als Hof des Geschädigten, und hinsichtlich der Hornschädigung gilt er als öffentliches Gebiet. —
כז א"ה ארבעה שלשה הוו
27 Wieso sind es demnach vier [Regeln], es sind ja nur drei!?
כח אמר רב נחמן בר יצחק
28 R. Naḥman b. Jiçḥaq erwiderte:
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel